יום אחד אני יושב בבית קפה בירושלים (בדרך כלל אני לא מצותת לשיחות של זרים, אבל זה בית קפה קטן ואני לא יכול שלא לשמוע). בפינה לידי יושבים שניים, אחד יש לו שן זהב, עגיל זהב, "חי" מזהב, טבעת זהב וגורמט מזהב, בקיצור כולו זהב. קוראים לו כסף. מולו יושב אחד עבדאי, בריון אימים, כל יד שלו כמו רגל שלי, וכל רגל שלו כמו כולי ויש לו שערות על השיניים. קוראים לו כוח. אני שומע את כסף אומר לכוח, "בוא נקים מפלגה". עוד הם מדברים, נכנס אחד שלישי בדלת, כולו דאווין, לבוש חליפה שלושה חלקים ויש לו ברילנטין בשיער, נראה לפחות כמו איזה ….. קוראים לו כבוד. מתיישב אצלם ישר בשולחן ואני שומע את כסף אומר: "חבר'ה בואו נקים מפלגה, ביחד יהיה לנו רוב והסיסמה תהיה שלושה "כ": כסף! כוח! כבוד!" שניים, הכסף והכוח, חיפשו להם שותף, על סוס החיים הם רצו לארגן לעצמם את האוכף. חיפשו מצאו את הכבוד, סיכמו ותקעו כף נקים מפלגה יהיה לנו רוב הסיסמה תהיה שלושה "כ" כסף וכוח וכבוד, אם אפשר עדיף בלי לעבוד השקר מקמט את האמת.חשוב למי אתה חי ולמי אתה מת השקר מקמט את האמת מה שנראה זה לא מה שבאמת. את האמת, הם החליטו ביחד, נשאיר לפילוסוף הן רק כשנגמר השקר אפשר, את האמת לחשוף תמיד כשמחפשים אותה יש קלקול במסוף כסף, כוח וכבוד… על דיגלם, הם החליטו ביחד, לחרוט לאות ומופת את חינו של השקר ואת יופיו של החטא את הכסף נמליך עלינו והוא יהיה לנו שופט ממילא הכל פה גדל עם הבנק, רק הדור הולך ופוחת כסף, כוח וכבוד… כבוד תמיד רעב לעוד, הכסף תמיד מעט אחרי שהכוח לקח את הכול "וישמן ישורון ויבעט" לפעמים המקל עקום והצל ישר עכשיו בפנים אני בוכה, כלפי חוץ אני שר כסף כוח וכבוד… |