דון ממאדים

זֶה סִפּוּר שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵאֶחָד שְׁמוֹ ג'ו, וְכָךְ הוּא סִפֵּר:

ב- 1965 הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם בָּחוּר כּוּשִׁי בְּשֵׁם דּוֹן.
בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הוּא הָיָה מְנַגֵּן גִּיטָרָה וְשָׁר
בְּמָקוֹם שֶׁנִּקְרָא מַרְתְּפֵי סוּרַאמֵלו;
לִפְנֵי זֶה הוּא הָיָה מִתְאַגְרֵף.

וְדוֹן הָיָה בָּחוּר יָפֶה ונֶחְמָד וְטוֹב וְכָל הַשְּׁאָר.
אֲבָל מַה, הָיָה לוֹ דָּבָר אֶחָד מוּזָר.
כָּל מִי שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ מֵאֵיפֹה אַתָּה דּוֹן?
הוּא הָיָה אוֹמֵר: אֲנִי מֵהַמַּאֲדִים!

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד בָּא לַבָּר אֵיזֶה בָּחוּר, אַחֲרֵי הַהוֹפָעָה, שׁוֹאֵל אוֹתוֹ : מֵאֵיפֹה אַתָּה דּוֹן?
דּוֹן אָמַר: אֲנִי מֵהַמַּאֲדִים.
הַהוּא הִתְרַגֵּז חָשַׁב שֶׁהוּא צוֹחֵק עָלָיו. הִתְחִילוּ מַכּוֹת.
אָז הַבָּחוּר גָּמַר בְּבֵית חוֹלִים וְדוֹן גָּמַר בְּמַעֲצָר בַּמִּשְׁטָרָה בְּמִגְרָשׁ הָרוּסִים.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר קָרְאוּ לוֹ לַחֲקִירָה
וְדוֹן אָמַר: אֵין לִי מַה לְהַגִּיד לִפְנֵי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה:
קוֹנְסוּל שֶׁל מַאֲדִים וְעוֹרֵךְ דִּין,
כִּי אֲנִי לֹא אֶזְרָח פֹּה.

הֶחְזִירוּ אוֹתוֹ לַמַּעֲצָר.
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר קָרְאוּ לוֹ שׁוּב לַחֲקִירָה וְשׁוּב נִשְׁנָה הַסִּפּוּר.
אַחֲרֵי הִתְיַעֲצוּת הֶחְלִיטוּ לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ לְטלְביה, לְמַה שֶׁנִּקְרָא –
הִסְ-תַּכְּ-לוּת!

הָיָה אָז יוֹם רְבִיעִי בַּבֹּקֶר. נִגַּשׁ הַפְּסִיכִיאָטֶר לְדוֹן,
אוֹמֵר לוֹ : שָׁלוֹם דּוֹן, אֲנִי הַדּוֹקְטוֹר.
דּוֹן אוֹמֵר: שָׁלוֹם
וְהַדּוֹקְטוֹר אוֹמֵר לוֹ: תִּרְאֶה דּוֹן, אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁבָּאתָ מִמַּאְדִּים.
דוֹן אוֹמֵר – כֵּן זֶה נָכוֹן,
הַדּוֹקְטוֹר אוֹמֵר לוֹ: וְלָמָּה שֶׁלֹּא תַּחְזֹר לְשָׁם?

וְדּוֹן אוֹמֵר: מַה אַתָּה מְשֻׁגָּע!
אִם אֲנִי אֶחְזֹר לַמַּאֲדִים וְאַגִּיד שֶׁבָּאתִי מִכַּדּוּר הָאָרֶץ יָשִׂימוּ אוֹתִי יָשָׁר בְּבֵית מְשֻׁגָּעִים!!!

אֲנָשִׁים רָצִים בָּרְחוֹבוֹת
נָעִים בְּמַדְרֵגוֹת נָעוֹת שֶׁל הַחַיִּים
אִישׁ עִם רַמְקוֹל צוֹעֵק…אֵיךְ הוּא צוֹעֵק – יֵשׁ אֱלֹהִים!
אִישׁ אַחֵר עִם רַמְקוֹל אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ קִרְקָס,
אֲבָל פֹּה בָּעִיר יֵשׁ קִרְקָס מֻצְלָח יוֹתֵר.

בַּצָּפוֹן מִשְׁתּוֹלֶלֶת מִלְחָמָה
אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם מָלֵא מְשֻׁגָּעִים
בָּרִים מְלֵאִים בּוֹדְדִים וְשִׁכּוֹרִים…
ברדיו – אֲנָשִׁים מִתְאַבְּדִים.

אֲנִי כּוֹתֵב כָּל יוֹם וְהוֹלֵךְ לָעֲבוֹדָה.
יֵשׁ יְלָדִים שֶׁמַּרְאִים לִי אֶת הָאֱלֹהִים.

מִישֶׁהוּ מְשֻׁגָּע וְזֶה לֹא אֲנִי,
מִישֶׁהוּ מְשֻׁגָּע זֶה לֹא אֲנִי,
מִישֶׁהוּ מְשֻׁגָּע…. מִישֶׁהוּ מְשֻׁגָּע א.. אה
זֶה לֹא אֲנִי

אֲנִי כּוֹתֵב כָּל יוֹם וְהוֹלֵךְ לָעֲבוֹדָה.
יֵשׁ יְלָדִים שֶׁמַּרְאִים לִי אֶת הָאֱלֹהִים.

0 thoughts on “דון ממאדים

  1. היי סימה,
    לא אני כתבתי את השיר היפה הזה,אני חושבת שכתב אותו אבנר שטראוס.

    להתאות

    🙂

  2. הי שיבולת ברגע קט של חיפוש רוגע מצאתי את הסיפור בחרוזים שלך והתמוגגתי.
    תודה יקירה ולהתראות בקרוב. מזל טוב מראש.

להגיב על סימה לבטל