קטגוריה: הבלוז של תל אביב
תורת המיתרים
אם תראה אותה
סדק
מילים ולחן אבנר שטראוס
תָּמִיד יֶשְׁנוֹ אֵיזֶה סֶדֶק,
דַּרְכּוֹ הַגַּעְגּוּעַ,
יָכוֹל לְהִתְגַּנֵּב,
זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת
תְּרִיס אוֹ חַלּוֹן שֶׁשָּׁכַחְתָּ,
אוֹ לֹא סָגַרְתָּ הֵיטֵב,
זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת הַלֵּב.כָּל עוֹד יֶשְׁנוֹ אֵיזֶה סֶדֶק
יֵשׁ מָקוֹם לְתִקְוָה,
כָּל עוֹד יֶשְׁנוֹ אֵיזֶה סֶדֶק
וְהָאוֹר בַּחוּץ לֹא כָּבָה
כָּל עוֹד הַלֵּב לֹא אָטוּם
גַּם אִם לֹא פַּעַם נִכְוָה
יֵשׁ מָקוֹם לָאַהֲבָה.
הבלוז של תל אביב-השיר
אֲנִי וְהָאוֹפְּטִימִיּוּת יָצָאנוּ לְסִבוּב
נִכְנַסְנוּ לְנַחַל, יָצָא שֶׁזֶּה בִּיּוּב ,
כָּל הַטּוֹב כָּל הָרֹעַ, בְּאוֹתוֹ אֲגָן נִקּוּז
יֵשֹ עָנָן מֵעַל הָעִיר, שֶׁמְּטַפְטֵף כָּאן אֶת הַבְּלוּז.חָשַׁבְתִּי אֵיךְ לוֹמַר זֹאת בְּאֹפֵן מְתֻמְצָת
כָּל כָּך הַרְבֶּה חָרָא, אַתָּה חַיָּב לִדְרֹך עַל קְצָת ,
מֵהַמָּקוֹם הֲכִי נָמוּךְ עַד הַמָּקוֹם הֲכִי מַגְנִיב
בְּכָל מָקוֹם סָבִיב, הַבְּלוּז שֶׁל תֵּל אָבִיב.
שַׁבָּת, דְּרוֹם תֵּל אָבִיב, קַו הַמַּשְׁוֶה שֶל יִשְׂרָאֵל
הַבְּלוּז, דִּמְעָה אָקוּסְטִית, אֱגֶל זֵעָה עַל מֵצַח פּוֹעֵל,
בַּסְּתָו וּבָאָבִיב, בְּכָל צַד וִּמִסָּבִיב, בַּמָּקוֹם
שֶׁאַתָּה הֲכִי אוֹהֵב, נִמְצָא הַדָּבָר הֲכִי מַכְאִיב .
מִיָּפוֹ בַּדָּרוֹם עַד צְפוֹן רָמַת אָבִיב
מִשֶּׁפֶך הַיַּרְקוֹן עַד גֶּשֶׁר מַעֲרִיב,
מֵהַמְּקוֹמוֹת הָרְגִישִׁים לַמְּקוֹמוֹת הֲכִי קָשִׁים,
כָּאן כֻּלָּנוּ אֲנָשִׁים, וְזֶה מָקוֹם קָשֶׁה לַחֲלָשִׁים.
אֲנִי וְהָאוֹפְּטִימִיּוּת יָצָאנוּ לְסִבּוּב
נִכְנַסְנוּ לְנַחַל, יָצָא שֶׁזֶּה בִּיּוּב ,
אִי אֶפְשָׁר לִנְשֹם מֵרֹב הַחֹם סָבִיב
הַקַּיִץ כְּבָר נוֹטֵף אֶת הַבְּלוּז שֶׁל תֵּל אָבִיב.