ביוגרפיה אבנר שטראוס

ביוגרפיה
מתוך האתר הישראלי "מומה"
מאת יואב קוטנר
http://mooma.keshet-tv.com/Biography.asp?ArtistId=14872

אחד התחומים המוסיקליים שכמעט אינם זוכים להתייחסות בישראל הוא תחום הבלוז, גם בגרסתו העממית-אקוסטית וגם בגרסתו הרוקית-מחושמלת. רק מעטים מנגנים ושרים בלוז, ומעטים עוד יותר כותבים שירים מקוריים בעברית בתחום זה. הגיטריסט-זמר אבנר שטראוס הוא אחד המוסיקאים הישראלים הבודדים שהפכו את הבלוז לדרך חיים מוסיקלית. כבר בסוף שנות ה-70 כתב שטראוס בלוזים מקוריים בעברית, ומאז הוא ממשיך לנגן ולהקליט בסגנונות מגוונים (מג'אז ועד מוסיקה הודית), כשהבלוז הוא הבסיס לכל פעילויותיו המוסיקליות.

כנער ניגן שטראוס בלהקת הקצב הירושלמית הביסקוויטים, שזכתה במקום הראשון בתחרות להקות קצב ירושלמיות ב-1970. לאחר מכן הוא נסע ללמוד מוסיקה ב"ברקלי", וכשחזר לארץ בסוף שנות ה-70, החל ללמד גיטרה ג'אז באקדמיה למוסיקה בירושלים. במקביל, החל להקליט שירים מקוריים משלו.

ב-1979 הוציא שטראוס תקליט שדרים ראשון, שבו הופיעו שלושה שירים עם נגיעות בלוזיות. שטראוס כתב, הלחין עיבד, ניגן ושר את: "בלוז מגדת העתידות", "יש לי טלפון ואין לי עם מי לדבר" ו"דון ממאדים / מישהו משוגע וזה לא אני". הוא ניגן את רוב תפקידי הליווי, ובחלק מההקלטות נעזר בלהקת ברוש, עם עדי רנרט. "מישהו משוגע וזה לא אני" היה גם שם מופע של שטראוס, ואיתו הוא הופיע כשש שנים, שבמהלכן המשיך להקליט שירים מקוריים. בניגוד לרוב זמרי ישראל, הוא ניהל את הקריירה שלו מביתו שבירושלים.

ב-1980 הציע שטראוס לתחנות הרדיו ולמצעדי הפזמונים את שיריו: "צריך הרבה לבן כדי למחוק שחור", "תראי כשהסהר מלא", "בלוז עץ הדקל" ו"באר שבע". בראשית 1981 הקליט שיר שקיבל במתנה מגיטריסט צעיר ואלמוני בשם אהוד בנאי. השיר, "אמסטרדם", היה הראשון שבנאי יצר אי פעם, וכשהוא הוצג למצעד (אפריל 1981) ניתן הקרדיט על תקליט השדרים, משום מה, לאורי בנאי.

בשנים הבאות המשיך שטראוס להופיע וליצור, אך כמעט לא הושמע בתוכניות הפופ ברדיו – אחת הפעמים הבודדות הייתה באמצע 1984 בשיר בשם "חורף אחרי".

נדמה היה ששטראוס ויתר על הכיוון הפופולרי יותר במוסיקה, לטובת נגינה במסגרות של בלוז וג'אז. הוא הגיע להישגים לא מעטים בתחום זה, בין השאר כשזכה בתואר "אמן השנה בגיטרה ג'אז". במקביל לפעילותו כאמן יוצר ומבצע המשיך שטראוס ללמד נגינת גיטרה במחלקת הג'אז של האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים.
ב-1986 הופיע שטראוס במופע חדש, ששילב שירים שכתב והלחין בקטעים אינסטרומנטליים, בהשפעות מוסיקה מזרחית, פלמנקו וג'אז מודרני. המופע, "על אש קטנה", בהפקת תיאטרון "פרגוד" בירושלים, היה הבסיס לאלבום הבכורה של שטראוס שיצא בראשית 1987.

האלבום, שגם הוא נקרא על אש קטנה, הופק מוסיקלית ועובד על ידי שטראוס, וכלל חלק מ"מיטב להיטיו" מ-1979 ועד שנת הוצאת האלבום. לגרסת הדיסק (שיצאה ב-1997) צורפו שירים נוספים של שטראוס מראשית שנות ה-80, שלא נכללו באלבום המקורי. בין התודות הרבות לנגנים שהשתתפו בשמונה שנות הקלטת האלבום (ביניהם שייקה מיכאלי, מיקי שביב, יורם חסיד, תובל פטר, אלון הלל, אורן פריד ואחרים), בולטות במיוחד התודה לאשתו של שטראוס, שרל'ה (השראה וקולות), ולשמוליק קובלסקי (סקסופונים, קלרינט, גיטרה, ייעוץ ועידוד). את כל השאר עשה שטראוס לגמרי לבדו, כולל עיצוב העטיפה.

בסוף 1989 הופיע שטראוס בערבים משותפים עם גיטריסט הג'אז עופר ישראלי, "גיטרות אל תוך הלילה". המופעים האלה היו בבחינת חימום לקראת אלבומו השני של שטראוס, שיצא בראשית 1990. האלבום, חצר פנימית, לא כלל שירים כקודמו, אלא רק קטעים אינסטרומנטליים מקוריים. ביניהם היו קטעים שבהם שטראוס ניגן לבדו בגיטרה, אחרים בהם הוא ליווה את עצמו בבס, סיטאר, טבלה, חליל ופעמונים, וקטעים מעטים בהם השתתפו גם אברהם בראשי בגיטרה, ואמיר זיו ויצחק אטיאס בכלי הקשה.

בהמשך 1990 הוציא שטראוס תקליט שדרים, שבו נכללו שירים שהקליט במקביל לאלבום האינסטרומנטלי חצר פנימית. הבולט ביניהם היה לחנו של שטראוס לשיר שכתב יעקב רוטבליט, "היא חזרה בתשובה" (שגם מתי כספי הלחין באותה תקופה). השיר הוקלט עם הרכב שכלל את ויקטור אזוס בבס, איתי רוזנבאום בקלידים, אלי לישינסקי בגיטרה וברק אבני בקולות. עוד בתקליט השדרים היו שיר מחאה אנטי מלחמתי בשם "גנרל", וגם "ריקודה האחרון של איזבלה", "מישורים רחוקים ו"לאלי".

ב-1991 יצא אלבומו השלישי של שטראוס, בירושלים השמים נמוכים יותר, שהוקלט כולו בין 1988 ל-1990, במקביל לתקליט השדרים הנ"ל. שטראוס הפיק מוסיקלית את האלבום, שהיה יותר "רוקי" בגישתו  מאלבומיו הקודמים, בלי לוותר על הקו הג'אזי-בלוזי. שטראוס כתב והלחין את רוב השירים באלבום, ביניהם: "בירושלים השמיים נמוכים", "בלוז שרשרת מוסלמית" ו"השקר מקמט את האמת". לשיריו המקוריים צירף שטראוס את "רק לא לחשוב" (מ' ול' רפי קינן), "עכשיו שקט" (מ' יוסף אלדרור, ל' ברק אבני) וגם את לחנו ל"היא חזרה בתשובה" (מ' יעקב רוטבליט). בין המשתתפים באלבום היו חברים מחבורת נגני הג'אז הירושלמית: אהרוני בנארי בגיטרות, ויקטור אזוס ואבישי כהן בבס, ששון לוי ואורן פריד בתופים, איתי רוזנבאום ואבי אדריאן בקלידים ועוד. לצורך הפקת האלבום הקים שטראוס חברת תקליטים קטנה בשם "חברת תקליטים קטנה", ועל ההפצה הייתה אחראית חברת "פונוקול".

הוצאת בירושלים השמים נמוכים יותר סימנה תקופת שינוי בקריירה ובחיים של שטראוס. הוא עבר, עם אשתו ובנותיו, לגור בתל אביב, והחל לנגן עם להקת ליווי קבועה, בעיקר במועדוני תל אביב, ובראשם "לוגוס". בין המשתתפים בלהקתו של שטראוס (אותה כינה חלק מהזמן נשים גדולות) היו שבחיה בת-ישראל בשירה, שי בכר בקלידים, אילן קצ'קה בתופים, קובי הס בבס ודודי קומידי ומרק רוזן בסקסופונים.

ב-1996 יצא האלבום בלוז חצי אחוז, שתיעד הופעות חיות של שטראוס בין השנים 1992 ל-1995, רובן ב"לוגוס", וחלקן באולפני "קשת" ו"הרולד". הוא ניהל מוסיקלית, עיבד והפיק וגם כתב והלחין את רוב השירים באלבום, ביניהם "בלוז חצי אחוז", "את מדברת אל הכלב או אלי" ועוד. שונים היו לחניו ל"השקתה אותי אהבה" ו"היא חזרה בתשובה" (מ' יעקב רוטבליט), "בלק אנד דקר בלוז" (מ' ול' עם שבחיה בת-ישראל), "עשר שנים לפני כולם" (מ' יונתן בר-גיורא ודדי רוזנפלד), וכן תרגומו לבלוז העתיק "איש לא מכיר אותך כשאתה תפרן ודפוק" (מ' ול' אידה קוקס). בין האורחים בהקלטות היו יצחק קלפטר בגיטרה ב"שקרים", טד קופר וזיו הרפז בבס ואלי מרכוס בגיטרה סטיל. את האלבום הפיק שטראוס בחברה שהקים, "שטראוס מפעלי תרבות" (והפיץ דרך "הד ארצי").