שירה היא גיבנת
גבנון של כאב
שירה היא גיבנת
זֶה כּוֹאֵב אֲבֳל
זֶה לֹא שִׁיר
זַה מְנֻקָּד
אֲבָל זֶה לֹא שִׁיר
שִׁיר הוּא לֹא מַה שֶׁאֲנִי מַחֲלִיט שֶׁהֱוא שִׁיר
אֶלָּא גַּם מַה שֶׁאַתֶּם תַּחֲלִיטוּ שֶׁהוּא שִׁיר
שִירָה מְפַסֶּקֶת
דִגָלֵיהָ
מְנוֹפֶפֶת רַגְלֵיהָ
מִנִּיתִי אֶתְכֶם לְעוֹרְכִים
לְשִירָה אורַחַת
לְשִׁירָה פּוֹרַחַת
בְּלִיל המִלִּים הַזֶּה
אוּלַי יַעֲשֶה לְמִשֶּׁהוּ טוֹב
אִם אֶכְתֹּב
צִפּוֹר
רֶגֶש צִנָּה
דַעַת
וְכָל שֶׁעוֹלֶה עַל רוּחִי
שוּב הֶעֱמַדְתְּ אוֹתִי
עִם הַגַּב לַשִּׁיר
אִם בַּסוֹף אֲנַקֵּד
זֶה יִהְיֶה שִׁיר
עַל לֵילוֹת מְשֻׁגָּעִים
וּפְרִיחַת הַלִּילָך
הַמְּשַׁקֶּרֶת
עַצְמֵנוּ לָדַעַת
עֵת הוֹשָׁבְתִיךְ עַל שִׁידָה בַּכְּנִיסָה
לִפְנֵי לֶכְתִּי
פִּסַּקְתִּי אֶת רַגְלַיִיך
וְהִטְבַּעְתִּי בָּך
חֶדְוַת יְאוֹנִי
הָיִית חֲדוּרַת שִׁיר
וַאֲנִי רוּחַ
וְחַשְׁתִּי אוֹתָך רוֹטֶטֶת
וְהָיִית פּוֹתֶתֶת ְ
בִּזְעָקוֹת
בָּאתִי כְּשׁוֹשְבִין
אֶל חֻפָּתֵךְ
בְּרמ"ז אֲבָרַי
בְּלי ח
זֶה כָּאַב
כִּי הָיִיתִי אָנוּס
וְשׁוּב
וְלֹא יָכולְתי לָנוּס
וְאִם אֲנַקֵּד לָך בַּסּוֹף
אֵין
אֵין מָנוֹס
מֵהַמַּסְקָנָה
שַׁהַשִׁירָה הִיא גַּבְנוּן