תהליך השכחה          אבנר שטראוס

דַּוְקָא הִיא

שֵׁרָצְתָה גֶבֶר נֶאֱמָן רַק לָה,

שָׁכְבָה עֵם כֻּלֶּם.

כְּדֵי לֶמְצֹא אוֹתוֹ.

נִרְפֵּאתִי.

כְמוֹ הֵנִיחָה עָלָי בַּעֲלַת אוֹב

קְלָף מְכֻשָּׁף

בִּכְתָב לַיְלָה.

תַּהֲלִיךְ הַשִׁכְחָה הוּא אִטִּי וּמְסֻבָּך

קֹדֶם כָל שּוֹכֵח אֶת שָׁדֵיהָ,

אַחַר כָּךְ אֶת כֻּלָּה.

קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לִשְׁכֹּח אֶת קַרְסולֵיהָ

וּלְבַסּוֹף

אֲנִי שּוֹכֵחַ אֶת שְׁמָה.