בְּחַדְרִי לְמִשְמֶרֶת
הַנֶּשֶׁל לְיַד הַנּוֹצָה
דֶּרֶך הַסּוּף
אֲנִי מָבִּיט בְּעַד פִּרְצָה.
מִמְרוֹם צוּקִים מַשְׁקִיף
הַנֶּשֶׁר עַל הַנָּחָש –
עָרְמָתוֹ נְחוּשָׁה לִזְחֹל
אֶל תּוֹך עֶרְוַת הַסְּלָעִים.
בַקְּרָב הַגָּדוֹל בֵּין הַנֶּשֶׁר לְבֵין הַנָּחָש,
הָאַהֲבָה הִיא מַיִם
לְזֶה שֶלִּבּוֹ סֻכָּר
שֵׁן אַרְיֶה
לְמִי שֶׁלִבּו בָּשָׂר.
בַקְּרָב הַגָדוֹל
בֵּין הַנֶּשֶׁר לְבֵין הַנָּחָשׁ,
בְּתּוֹכִי אֲנִי נִכְתָּש,
אֶת עַצְמִי אֲנִי חָשׁ,
יוֹצֵא מוּתָש,
בַּקְּרָב הַגָּדוֹל
בֵּין הַנֶּשֶׁר לְבֵין הַנָחָשׁ.
בְּשַׁעַר הַּבָּשָׂר עָמַדְתִּי
אֶת עַצְמִי לִמְכֹּר
בַּעֲבוּר מַגָּע חָטוּף
נִהְיָה לִי קָר,
בְּשַׁעַר הַבָּשָׂר.
סֵרַסִתִּי תַּאֲווֹת,
בְּיַד רַכָּה בְּלִטּוּף.
וְשוּב אֲנִי מַבִּיט אֶל תּוֹךְ הַסּוּף.
מֵרֹב מוּסָר כְּלָיוֹת נִהְיוּ לִי אֲבָנִים,
אֵיך נְסִיכִים
הַפְכוּ לְאֶבְיוֹנִים,
מָשָׁחְתִּי אוֹתָה בְּשֶׁמֶן –
אֵיךְ נְסִיכָה הָפְכָה לְאֶבְיוֹנָה.
נִמְשָׁח נָסִיך אֶבְיוֹן לְמֶלֶךְ
וּנְסִיכָה לְאֶבִיוֹנָה.