אם אלוהים לא היה בוחר להיות בלתי נראה, היו רואים שהוא איננו.
אני דוגר על ביצי הכאב, אולי יבקעו מהן גוזלים של שמחה.
המצפון הוא בועה בפלס המוסר.
פעם לא התחרטתי מספיק בשביל להשתנות, עכשיו השתניתי מספיק בשביל להתחרט.
ככל שהדרך נמשכת, הצעדים קטנים.
מי שאין לו נשמה לא תעזור לו הנשמה מלאכותית.
אם היושר היה כסף אולי אנשים היו מתחילים להאמין בו.
האם אני מנחה את עצמי או החיים מנחים אותי ואני רק מטאפורה.
רשת עשויה מחורים המחוברים בחוט.
לא יוצאים לחפש לווייתן בשלולית.
שתיקה היא גשר תחתיו זורמות מילים.
מי שגר קרוב לים אינו שומע את רחש הגלים.
העיוור יושב בחושך לאורחים הוא מדליק את האור.
הפה הוא דלת של דיבור נעל אותה במפתח מחשבה.
אם תשקה אבנים הן לא יצמחו להיות סלעים.
אור גדול יותר נותן צל כהה יותר.
אינך יכול לראות גחלילית ליד הפנס, או פרפר כשהוא יושב על טווס.
יתוש במטה גרוע מאריה בכלוב.
אם החיים הם מים האהבה היא שקיק תה.
האהבה היא, רגל עץ שקיבלתי במקום זו שאיבדתי במלחמה עם החיים.
האהבה היא משקפת שאלוהים נתן לנו כדי להציץ דרכה אל גן עדן.
האהבה היא משקפת דרכה ניתן להציץ אל גן עדן .
*
חכם כשהוא לא מצליח אומר איזה טיפש הייתי. טיפש כשהוא לא מצליח אומר לא היה לי מזל.
*
הזמן מחדד את הראיה כפי שמחדד מכלה את העיפרון.
המרחק מעניק לדברים רבים את השלמות שהקרבה נוטלת מהם.
אהבה דיפרנציאלית היא חלק אינטגרלי מחיי.
האהבה היא כמו תינוק, צריך לטפל בה.
לעיתים מעט צל על העין עוזר לראות רחוק.
שירה באה להסביר את מה שאי אפשר לתרגם למילים.
שקרים הם סורגים לאמת.
השקר מקמט את האמת.
משרוקית היא המקום בו הרוח והחומר נפגשים….התכוונות הופכת לצליל.
אטיוד הוא הניסיון לגשר בין תרגילים ובין מוזיקה.
הנפש היא כים מעטים מפליגים בה, רובם עומדים על החוף ומביטים.
כשהשיעמום מפהק הוא בולע הרבה שמחות.
מתוך רגע של שיעמום מציץ אלי נצח.
כששועל מת גם זאבים מייללים.
ממדבר הדיבור פורח פרח השתיקה.
אנשים ללא חלונות מוצאים לעיתים קרובות שאף אחד אינו רוצה להיכנס בדלתם.
רץ העצב בוריד העברית, נתקל בעין הופך דמעה.
כשיש זר פרחים אי אפשר להריח כל אחד מהם לחוד.
המציאות היא כמו כדור או שאתה תופס, או שאתה מפספס.
חלב שבוכים עליו לא נשפך.
ם לגברים היה רחם היו בעולם רחמים.
מוזיקה היא דת אקוסטית.
כמה חושך יכול להיכנס אל תוך מטר מעוקב?
כל משפט שגם היפוכו נכון, אמת בו, כפי שהדרך העולה והיורדת אחת הן.
*
העתיד הוא העבר מהופך ככפפה.
*
אני מכיר את האיכר לפי החיטה שהוא מוכר.
*
עצבות החיים היא שמחת האמנות.
*
גלעין הוא פרי געגועי הפרי לחיים נוספים.
המרחק מעניק לדברים רבים את השלמות שהקרבה נוטלת מהם.
*
כשאני מתבונן בגיטרה, אני רואה; יש לה לב גדול וראש קטן.
*
כמה חושך יכול להיכנס אל תוך מטר מעוקב ?
*
עקשן לרוב יתעקש שאינו כזה.
*
שלולית קטנה, דגים קטנים.
להתכופף בשביל כסף זה בסדר, לא להשתחוות.
מהמקום בו אנוו צודקים לא יצמח שלום. (תצמח מלחמה )
בצורתם החיצונית דומים הכד השלם והכד שהודבק.
*
הזמן מכבה את הזכרונות. ביום אין טעם להשאיר אור במרפסת.
*
לטעויות יש כוח משיכה, טעות גוררת טעות.
משוגע זה אחד ששר באוטובוס, בן אדם נורמלי שורק.
במעדר של מציאות אפשר לחפור רק את בור השיגרה.
האמת היא אש, השקר הוא קש.
ספר- מניפה לנפש.
ראית סנאי?! יש בסביבה גם אגוזים.
המים לאוזן הם כמו האש לעין.
פושט את העור,פושט את הרגל, אחר כך פושט את היד.
אם תספור את הקוצים הפרח נעלם.
אבוי לעשיר שנהיה כדג צמא.
יופי הוא פרח שאין לו פרי.
אף הגשם הטוב מכופף את הפרחים.
הפה הוא דלת של דיבור נעל אותה במפתח של מחשבה.
ישנה דרך לכל אדם אך לא בכל הדרכים ישנם אנשים.
מתחת למים כל האיים מחוברים.
פרדיגמות הן דיאפרגמות למחשבה.
אני השאלה לכל תשובותייך.
הייתי העתיד עכשיו אני סופר לאחור.
כסף עושים בשקט, צדק עושים ברעש.
שיט… רציתי פעם אחת להיות צודק לא חכם.
טחנות הצדק טוחנות לאט…. אדם צריך לחיות פעמיים שלוש כדי להגיע אל הצדק . (מיכאל קול-הס. ופון קלייסט)
צדק צדק תרדוף… זריז זה שלנו… הצדק שלנו צריך לזכות באולימפיאדה …איש לא הצליח להשיגו.
קו המשווה הוא הגומי בתחתונים של העולם.
לא בכדי הון בא מלהונות. עברית שפה חכמה.
אני שותק לא בגלל שאין לי מה להגיד.
אמרו את זה קודם אבל אני מצטט את שתיקתי.
תרגמתי את שתיקתי לכל השפות.
*
אני מצטט את שתיקתי…
בפרט בנושאים כואבים.
*
רכבתי על סוס דימיוני ..אבל הנפילה היתה אמיתית.
*
כל כך קל להתרגל לעצמי, עד ששכחתי מה לא רציתי להיות.
למרחק אין עובי.
*
ממון – נחמת רבים חצי צרה, חצי רחבה.
*
אני מתנחם בזה שאת רוב הטעויות כבר עשיתי.
*
אם אמונה היתה חור מנעול, היה אפשר להציץ דרכה ולראות את אלוהים.
*
במעדר של מציאות אפשר לחפור רק את בור השיגרה.
*
הוירטואלי זה כמו סוכרזית, מתוק אבל בלי הסוכר.
*
לטעיות כוח משיכה, טעות גוררת טעות.
*
חברות אמת נמדדת בלייקים שמקבל סטטוס גרוע. א"ש
*
אל תבכה כמו תינוק על טעויות שעשית כגבר.
*
אם לגברים היה רחם היו בעולם רחמים.
*
אני סובל מעודף ניסיון.
*
לפעמים כשאני חש מחנק אני יוצא למרפסת של הנפש,לפעמים למרפסת של השירה, מהגג של אהבה הכל פתוח.
*
בחיים על התנהגות רעה מוסיפים שליש.
*
עננים הם כנפי השמיים, הבאים מארבע כנפות הארץ.
*
ככל שהחוק כבד מנשוא, אנשים פורעים אותו יותר. הוא סורק אותם במסרקות ברזל והם פורעים אותו. כשחוב אינו הגיוני, פורעים חוק במקום חוב.
*
השירה נבראת מחדש בנפשו של הקורא ובצלמו.
*
הקורא בורא את השירה מחדש בצלמו מצלע השיר.
אם אתה לא יכול לתת אהבה לאחד, פזר אותה בין הרבה.
לבבות זה כמו פאזל מניחים לב אל לב עד שמוצאים אחד שמשתלב.
אנחנו אוהבים את אלו שגורמים לנו להיות במיטבנו כשהם איתנו.
לא פחות משהשקפת עולמו של אדם מעצבת את חייו, מעצבים חייו את השקפת עולמו.
פעם הייתי צריך הרבה יותר דברים שאני לא צריך.
*
צריך אדם גם שיהיה צריך מעט דברים שאינו צריך כדי להנות מתרבות ואמנות – בבחינת 'שאר רוח גשמי'.
*
כשאני יוצא בנעלי בית אני חש שהעולם הוא ביתי.
*
עומד לעבור לדיאטה של בינה אורגנית. הבינה המלאכותית מוסיפה דעת אבל בניגוד לבינה אורגנית מוסיפה מכאוב.
אדם הוא כמו שיר, אין שניים זהים.
*
אני עצלן הכי חרוץ שאני מכיר. מצר על כך שהוירטואוזיות שלי בתחום הבטלה נפגעת מכורח המציאות.
*
מעדיף את ההשראה שמביא הבלגן על סדר עקר.
*
רציתי למכור את נשמתי לשטן אבל המחיר היה מגוחך.
מכתמים
האירו פנים, כי אנשים שכל דבר גורם להם למורת רוח, היא הופכת למורה העיקרית שלהם והם לא מחמיצים אף שיעור ואחר כך פנים. האירו פנים ואל תלכו לשיעורים של המורה הזו.
***
אדם הוא שק של זמן, יש לו בחייו כ-700000 שעות, בהתחלה זה נראה הרבה.
***
מה משנה אם אתה פוצע את ידך בחלון זכוכית שקוף או ציבעוני, אם היא שברה את ליבך מה הבדל אם היתה יפה או כעורה.
***
היו לי חיים אחרים, אני רק לא זוכר אם זה היה בעבר או בעתיד.
***
הנפש לא יודעת במה להאמין נשארת בלי להחליט, לא מאמינה ולא בלתי מאמינה, חצי מאמינה, כאחד הבא אל האור ועיניו ממצמצות.
***
האושר לעיתים נדירות מופיע לבוש חליפה.לעתים קרובות יותר הוא לבוש בבגדים פשוטים, והכי אמיתי הוא מופיע כשהוא פושט אותם בכלל.
***
פתגמים הם יותר יומרות מאמירות הטובים בהם משעשעים, מעין רידרס דיג'סט, כמו ספרים ללימוד חכמה האמיתית וכמו לצפות מספר בישול שיהוה תחליף לארוחה.
***
אמרות כנף הן במקרה הטוב משעשעות, או כמו מתכונים, אף פעם לא תחליף למעדן עצמו וכמו ספר ללימוד חכמה… רק אצבע מורה כיוון.
***
יש אנשים העוברים על דתם, יוצאים מדעתם, למען מעט אושר או שמחה, אני נכנס לדעתי אך השארתי את הדלת פתוחה.
***
יותר משהשקפת עולמו של אדם מעצבת את חייו, מעצבים חייו את השקפת עולמו.
***
אם אין בעיה לא צריך פיתרון, פעמים רבות כשאיננו מוצאים פיתרון לבעיה שאינה קיימת, מתעוררת בעיה.
***
את האושר פוגשים לרוב כשהוא בבגדים פשוטים, אך הוא במיטבו כשהוא פושט גם אותם.
***
אור מדלל חושך כפי שמים מדללים דיו, מעט יותר מדי והוא עלול להפוך שקוף.
***
החצנה של רגשות מקרינה גם פנימה, כפי שהמעשה משפיע על עושהו.
***
אז ברגע ההוא, נגלה לי הנוף באמת;
עמדתי שם באמצע ההר,
לא זכרתי אם אני במעלה או במורד.
***
לעיתים אדם שהגיע אל מטרתו, אכזבה פושה בו, כמו כתמים המתפשטים בפרי כשהוא מבשיל.
***
יש לה אופי של פרפר לא של דבורה, היא מחשיבה את צבעי הפרח לא את צופו.
מה שהשכל מוצא בפילוסופיה, מוצא הלב באמונה.
זה אשר הולך עם פניו אל השמש אינו רואה את הצל מאחור.
***
אפיטף : ליצירת קשר: www.god.com , מתלבט לגבי הגופן נרקיס, או אריאל שחור.***
לעיתים יש לך ביד את התשובה אבל אינך זוכר מה היתה השאלה.
( לעיתים הדרך … משכיחה את המטרה)
***
קו המשווה הוא הגומי בתחתונים של העולם,
(אם העולם היה מרובע הקו היה חוצה לשני משולשים שאחד היה בין רגלי אלוהימה והייתי זוחל אל רחם העולם.)
***
מה שאני לא זוכר כאילו לא קרה, יש דברים שאני שוכח למפרע, יכול להיות שהם לא יקרו ?***
האשה רקמה מקרה קרמה סבך חוטים הוא לא יכול היה לשער את היופי הגנוז שנגלה לעיניו עת התהפכה ככפפה רקמת ההיגיון הכאוטי שמאחורי פני הדברים המסודרים.
***
ובעת ההיא העשירים התעשרו והעניים התענו.
***
על מאזני הצדק: הצדק שווה את משקלו בזהב (כשנותנים זהב מקבלים צדק).
***
צרת רבים חצי נחמה;
נחמת רבים חצי צרה חצי רחבה.
***
שמחת עניים; fathi kl fkuo
thi kl nv ktcs.
תרגום מלטינית: כשאין לך כלום אין לך מה לאבד.
***
מחזל חיזולים שחזל"ז .
***
קרחת-השקט שאחרי השערה.
***
אני הצדיק הל"ז, בכל רמ"ז איברי, בלי ח' הרב אש"י
***
חוזר בתשובה רטורית.***
פעם הייתי צריך הרבה יותר דברים שאני לא צריך.
***
את מקשיבה, או רק מחכה לתור שלך לדבר?
***
העולם מתחלק לשניים; העשירים הפועלים בקורח הנסיבות ואלו הפועלים בכורח הנסיבות.
***
יש לי הרבה סבלנות, אבל אני לא רוצה להשתמש בכולה עכשיו.
***
יש לי סבלנות אבל איני רוצה לבזבז את כולה במקום אחד.
***
למה לגיהנום יש שבעה מדורים ולגן עדן יש רק אחד?
(ארנונה )
***אני מכה על חטא והוא מכה בחזרה. כשהפסדתי אמרתי לו אלימות זה לא פתרון.
***
מה אני אגיד לכם, החיים זה כמו גרעינים. לאחר פיצוחי גרעינים שמתי לב שערימת הקליפות גדולה יותר מהגרעינים שהיו בצלחת, לפי אומדן משקל זעיר הנחתי ש-100 גרם גרעינים מניבים 150 גרם קליפות (בדוק) והבנתי שלפעמים כמו בחיים, הקליפות שוקלות יותר מהתוכן. ככה זה בחיים, וזה עוד בלי מלח.
***
גיליתי: בגיל ארבעים
יש הפרעת קשב,
בגיל חמישים הפרעת קצב, בגיל שישים הפרעת עצב, ולפרות הפרעת עשב,
בפרט לקדושות.
מחורזים
את הצמא לא מרווה החומץ ואת הארי לא משביע הקומץ.
***
מי שנשך אותו נחש,
נזהר מחבל,
מי שנכווה באדים
נזהר בהבל.
***גברים חוזרים הביתה מהר אם לא מצאו בחוץ אהבה, סוסים רעבים חוזרים מהר יותר אל האורווה.
***
החיים הם כינור של עצבות ושמחה, הקשת לעיתים רפויה לעיתים מתוחה.
***
מי שנשך אותו נחש, נזהר מחבל.
מי שנכווה באדים, נזהר בהבל.
***
יש טעם לנשוף בגחלים, אין טעם לנשוף באפר,
מילה אחת בזמן חוסכת אחר כך עשר.
***
אינך יכול לראות גחלילית ליד הפנס,
או פרפר כשהוא יושב על טווס.
***
האהבה היא מים לזה שלבו סוכר,
שן אריה לזה שלבו בשר.
***
האהבה היא כמו הלהבה,
מי שמתרחק ממנה מצטנן
ומי שמתקרב נכווה.
***
אגב יום כיפור; הרבה יותר קל ויותר פשוט, לבקש סליחה מלבקש רשות.
קיבלתי המון עצות של בדיוק
והמון עצות של בערך,
בכל אלה שנתנו לי עצות לחיים
נתקלתי אחר-כך בשולי או בסוף איזו דרך,
ודבר אחד למדתי לבד, כדי לבעוט חזק
צריך לכופף את הברך.***
כל פעם שאני מדליק אור
היכן שהוא גוש פחם נשרף
היכן שהוא כורה ממשיך לחפור
וכמה קל לי ללחוץ על כפתור.
***
יש רגש כמו סוס, כשהוא שובר רגל
יש לבצע המתת חסד בלי היסוס.
***
שירו של קנה הסוף עז וברור כאשר הוא שבור.
כשעץ חי מקבל מים הוא יכול לצמוח עד השמים. כשעץ מת נהיה רטוב זה רק עושה אותו רקוב.
***
גם הבלאי של הגוף זקוק לחלקי חילוף,אהבה היא אחד מחלקי הגוף.
***
געגוע הוא עיקצוץ במקום שאינך יכול לגרד בו.
2 thoughts on “מכתמים ואימרות כנף א"ש”
אם הייתי עושה לי רב הייתי עושה אותך, אבל אני סטרייט
אם הייתי עושה לי רב הייתי עושה אותך, אבל אני סטרייט
תהיתי לא פעם מה יצא מן הישיבה על הספסל, עם הדפים, הסיגריה והעט הגוזר לשבט או לחסד…