אינך יכול לראות גחלילית ליד הפנס, או פרפר כשהוא יושב על טווס.
יתוש במטה גרוע מאריה בכלוב.
אם החיים הם מים האהבה היא שקיק תה.
האהבה היא, רגל עץ שקיבלתי במקום זו שאיבדתי במלחמה עם החיים.
האהבה היא משקפת שאלוהים נתן לנו כדי להציץ דרכה אל גן עדן.
האהבה היא משקפת דרכה ניתן להציץ אל גן עדן .
חכם כשהוא לא מצליח אומר איזה טיפש הייתי. טיפש כשהוא לא מצליח אומר לא היה לי מזל.
המרחק מעניק לדברים רבים את השלמות שהקרבה נוטלת מהם.
אהבה דיפרנציאלית היא חלק אינטגרלי מחיי.
האהבה היא כמו תינוק, צריך לטפל בה.
אור גדול יותר נותן צל כהה יותר.
לעיתים מעט צל על העין עוזר לראות רחוק.
שירה באה להסביר את מה שאי אפשר לתרגם למילים.
שקרים הם סורגים לאמת.
השקר מקמט את האמת.
משרוקית היא המקום בו הרוח והחומר נפגשים....התכוונות הופכת לצליל.
אטיוד הוא הניסיון לגשר בין תרגילים ובין מוזיקה.
הנפש היא כים מעטים מפליגים בה, רובם עומדים על החוף ומביטים.
כשהשיעמום מפהק הוא בולע הרבה שמחות.
מתוך רגע של שיעמום מציץ אלי נצח.
כששועל מת גם זאבים מייללים.
ממדבר הדיבור פורח פרח השתיקה.
אנשים ללא חלונות מוצאים לעיתים קרובות שאף אחד אינו רוצה להיכנס בדלתם.
רץ העצב בוריד העברית, נתקל בעין הופך דמעה.
כשיש זר פרחים אי אפשר להריח כל אחד מהם לחוד.
המציאות היא כמו כדור או שאתה תופס, או שאתה מפספס.
חלב שבוכים עליו לא נשפך.
מוזיקה היא דת אקוסטית.
כמה חושך יכול להיכנס אל תוך מטר מעוקב?
כל משפט שגם היפוכו נכון, אמת בו, כפי שהדרך העולה והיורדת אחת הן.
העתיד הוא העבר מהופך ככפפה.
אני מכיר את האיכר לפי החיטה שהוא מוכר.
עצבות החיים היא שמחת האמנות.
גלעין הוא פרי געגועי הפרי לחיים נוספים.
המרחק מעניק לדברים רבים את השלמות שהקרבה נוטלת מהם.
כשאני מתבונן בגיטרה, אני רואה; יש לה לב גדול וראש קטן.
כמה חושך יכול להיכנס אל תוך מטר מעוקב ?
עקשן לרוב יתעקש שאינו כזה.
שלולית קטנה, דגים קטנים.
להתכופף בשביל כסף זה בסדר, לא להשתחוות.
מהמקום בו אנוו צודקים לא יצמח שלום. (תצמח מלחמה )
בצורתם החיצונית דומים הכד השלם והכד שהודבק.
הזמן מכבה את הזכרונות. ביום אין טעם להשאיר אור במרפסת.
לטעויות יש כוח משיכה, טעות גוררת טעות.
משוגע זה אחד ששר באוטובוס, בן אדם נורמלי שורק.
במעדר של מציאות אפשר לחפור רק את בור השיגרה.
האמת היא אש, השקר הוא קש.
ספר- מניפה לנפש.
ראית סנאי?! יש בסביבה גם אגוזים.
המים לאוזן הם כמו האש לעין.
פושט את העור,פושט את הרגל, אחר כך פושט את היד.
אם תספור את הקוצים הפרח נעלם.
אבוי לעשיר שנהיה כדג צמא.
יופי הוא פרח שאין לו פרי.
אף הגשם הטוב מכופף את הפרחים.
הפה הוא דלת של דיבור נעל אותה במפתח של מחשבה.
ישנה דרך לכל אדם אך לא בכל הדרכים ישנם אנשים.
מתחת למים כל האיים מחוברים. (אבל החיים זורמים)
פרדיגמות הן דיאפרגמות למחשבה.
אני השאלה לכל תשובותייך.
הייתי העתיד עכשיו אני סופר לאחור.
כסף עושים בשקט, צדק עושים ברעש.
שיט... רציתי פעם אחת להיות צודק לא חכם.
טחנות הצדק טוחנות לאט.... אדם צריך לחיות פעמיים שלוש כדי להגיע אל הצדק . (מיכאל קול-הס. ופון קלייסט)
צדק צדק תרדוף... זריז זה שלנו... הצדק שלנו צריך לזכות באולימפיאדה ...איש לא הצליח להשיגו.
קו המשווה הוא הגוצי בתחתונים של העולם.
לא בכדי הון בא מלהונות. עברית שפה חכמה.
אני שותק לא בגלל שאין לי מה להגיד. אמרו את זה קודם אבל אטני מצטט את שתיקתי.
תרגמתי את שתיקתי לכל השפות.
אני מצטט את שתיקתי... בנושאים כואבים.
רכבתי על סוס דימיוני ..אבל הנפילה היתה אמיתית.
כל כך קל להתרגל לעצמי, עד ששכחתי מה לא רציתי להיות.
למרחק אין עובי.
ממון זה נחמת רבים חצי צרה, חצי רחבה.
אני מתנחם בזה שאת רוב הטעויות כבר עשיתי.
אם אמונה היתה חור מנעול, היה אפשר להציץ דרכה ולראות את אלוהים.
במעדר של מציאות אפשר לחפור רק את בור השיגרה.
לטעיות כוח משיכה, טעות גודדת טעות.
מכתמים
מה ההבדל אם אתה פוצע את ידך בחלון זכוכית שקוף או ציבעוני, אם היא שברה את ליבך מה הבדל אם היתה יפה או כעורה.
הנפש לא יודעת במה להאמין נשארת בלי להחליט, לא מאמינה ולא בלתי מאמינה, חצי מאמינה, כאחד הבא אל האור ועיניו ממצמצות.
האושר לעיתים נדירות מופיע לבוש חליפה.
לעתים קרובות יותר הוא לבוש בבגדים פשוטים, והכי אמיתי הוא מופיע כשהוא פושט אותם בכלל.
פתגמים הם יותר יומרות מאמירות הטובים בהם משעשעים, מעין רידרס דיג'סט, כמו ספרים ללימוד חכמה האמיתית וכמו לצפות מספר בישול שיהוה תחליף לארוחה.
אמרות כנף הן במקרה הטוב משעשעות, או כמו מתכונים, אף פעם לא תחליף למעדן עצמו וכמו ספר ללימוד חכמה... רק אצבע מורה כיוון.
יש אנשים העוברים על דתם, יוצאים מדעתם, למען מעט אושר או שמחה, אני נכנס לדעתי אך השארתי את הדלת פתוחה.
יותר משהשקפת עולמו של אדם מעצבת את חייו, מעצבים חייו את השקפת עולמו.
אם אין בעיה לא צריך פיתרון, פעמים רבות כשאיננו מוצאים פיתרון לבעיה שאינה קיימת, מתעוררת בעיה.
את האושר פוגשים לרוב כשהוא בבגדים פשוטים, אך הוא במיטבו כשהוא פושט גם אותם.
אור מדלל חושך כפי שמים מדללים דיו, מעט יותר מדי והוא עלול להפוך שקוף.
החצנה של רגשות מקרינה גם פנימה, כפי שהמעשה משפיע על עושהו.
אז ברגע ההוא, נגלה לי הנוף באמת;
עמדתי שם באמצע ההר,
לא זכרתי אם אני במעלה או במורד.
לעיתים אדם שהגיע אל מטרתו, אכזבה פושה בו, כמו כתמים המתפשטים בפרי כשהוא מבשיל.
יש לה אופי של פרפר לא של דבורה, היא מחשיבה את צבעי הפרח לא את צופו.
מה שהשכל מוצא בפילוסופיה, מוצא הלב באמונה.
זה אשר הולך עם פניו אל השמש אינו רואה את הצל מאחור.
האפיטף שלי: ליצירת קשר:www.god.com , מתלבט לגבי הגופן נרקיס, או אריאל שחור. * לעיתים יש לך ביד את התשובה אבל אינך זוכר מה היתה השאלה. ( לעיתים הדרך ... משכיחה את המטרה)
קו המשווה הוא הגומי בתחתונים של העולם, אם העולם היה מרובע הקו היה חוצה לשני משולשים שאחד היה בין רגלי אלוהימה והייתי זוחל אל רחם העולם.
מה שאני לא זוכר כאילו לא קרה, יש דברים שאני שוכח למפרע, יכול להיות שהם לא יקרו ?
האשה רקמה מקרה קרמה סבך חוטים הוא לא יכול היה לשער את היופי הגנוז שנגלה לעיניו עת התהפכה ככפפה רקמת ההיגיון הכאוטי שמאחורי פני הדברים המסודרים.
ובעת ההיא העשירים התעשרו והעניים התענו.
צרת רבים חצי נחמה; נחמת רבים חצי צרה חצי רחבה.
שמחת עניים; fathi kl fkuo thi kl nv ktcs. תרגום מלטינית: כשאין לך כלום אין לך מה לאבד.
מחזל חיזולים שחזל"ז .
מחורזים
את הצמא לא מרווה החומץ ואת הארי לא משביע הקומץ.
מי שנשך אותו נחש, נזהר מחבל,
מי שנכווה באדים נזהר בהבל.
גברים חוזרים הביתה מהר אם לא מצאו בחוץ אהבה, סוסים רעבים חוזרים מהר יותר אל האורווה.
החיים הם כינור של עצבות ושמחה, הקשת לעיתים רפויה לעיתים מתוחה.
מי שנשך אותו נחש, נזהר מחבל. מי שנכווה באדים, נזהר בהבל.
יש טעם לנשוף בגחלים, אין טעם לנשוף באפר,
מילה אחת בזמן חוסכת אחר כך עשר.
אינך יכול לראות גחלילית ליד הפנס, או פרפר כשהוא יושב על טווס.
האהבה היא מים לזה שלבו סוכר, שן אריה לזה שלבו בשר.
האהבה היא כמו הלהבה, מי שמתרחק ממנה מצטנן ומי שמתקרב נכווה.
אגב יום כיפור; הרבה יותר קל ויותר פשוט, לבקש סליחה מלבקש רשות.
קיבלתי המון עצות של בדיוק והמון עצות של בערך, בכל אלה שנתנו לי עצות לחיים נתקלתי אחר-כך בשולי או בסוף איזו דרך, ודבר אחד למדתי לבד, כדי לבעוט חזק צריך לכופף את הברך.
כל פעם שאני מדליק אור היכן שהוא גוש פחם נשרף היכן שהוא כורה ממשיך לחפור וכמה קל לי ללחוץ על כפתור.
יש רגש כמו סוס, כשהוא שובר רגל יש לבצע המתת חסד בלי היסוס.