מילים חדשות בעברית תחדישי מילים

א"ש
הדף בהתהוות – תחדישי מילים .

חלק מסדרת שירים קצרים משנות ה-2000 סדרת מילים בנושא השיר והשירה ועוד ראה מילים מולחמות למטה

• שירגום – שיר מתורגם במשמעויות נוספות גם כפועל לשרגם
• שירבוט – שיר משורבט
• שירהור – הרהור בצורת שיר
• שירדוך – שיר מדוכדך
• שירצור – צירצור שירי
• שירסור,שירגול (תירגול שיר),שירגוש,שירהוב גם כפעלים
• זמיון – מבוטא זימיון – דמיון ארוטי – זימה ודימיון
• קְהִילִּים – שם ספר שירה של א"ש מילה מולחמת – קהלת ותהילים ואגדי אלומות מילים
• לשנול הפעולה של ללכת לישון שנת לילה בדומה ללשנוץ – מראשי התיבות של שנת לילה – שנ"ל
• לשנוב הפעולה של לישון שנת בוקר- שונב , שונבת – מראשי התיבות שנת בוקר – שנ"ב
• לשנוץ לישון שנת צהרים מראשי התיבות שנ"ץ – שנצתי שנצת לשנוץ
• חֹצֶן  -חֹצֶן מוֹּל תֹּכֶן
• תלתי – תרתיי משמע , תלתיי … תלת משמע
• ועוד…

חלק מסרת מילים בנושא ציורים (2009)

• צירנוף – ציור נוף והפועל לצרנף
• צירגוף – ציור גוף והפועל לצרגף
• ציפרח – ציור פרח והפועל לצפרח

טובנות – הבנה של חכמת הלב

מיליתי – מילאתי בשפה מדוברת כעת כתובה

לגש – החלק אליו נכנס שגם . ראה השיר שגם ולגש.

מיליתי – מילאתי בשפה מדוברת כעת כתובה. ראה בשם הברית . למלא במילים.

לאתמל – מלשון אתמול, להפוך משהו לאתמולי והטיות איתמלנו איתמלת… וכו'
לתמחר – מלשון מחר לא מלשון מחיר .  והטיות תימחרנו תימחרת וכו'

משרוקיתן – משרוקאי – מומחה למשרוקיות

חגגן –  נהנתן, אחד שחוגג את החיים .

דילדולת – משהו מדולדל , המלה יכולה לשמש גם לאבר המין הזכרי.

מילים מולחמות – דו-מילים . דו-מילה.

פנקספר – שבין פנקס לספר

שמצער – שמץ צער ראה המדרגה החמישים וחמש – קולאז' מילים

סרטבע – סרט טבע

סואב – סובל ואוהב (בלוז Have you ever loved   a woman and that woman and that woman don,t love you   )

מגרתח – על משקל מגרבץ

שיקורי – אדם או איש שאינו דובר אמת , תכונת אופי.|

יומופלא – יום מופלא

יומשובח– יום משובח

מילוליין – לוליין מילים על חוט של מחשבהא"ש

אדמלא – אדם מלא

 

מילים בעלי אותיות זהות (שיכול אותיות)  בעברית יש להן פעמים קרבת משמעות,
כך גם למילים שביניהן חילופי אותיות בעלי הגיה דומה, למילים אלה יש לעיתים משמעות הפוכה
ט-ת
כ-ק
ס-ש

שִׂיכּוּל אותיות

תרומה- תמורה
תגמול- תמלוג

שקט-שתק
בורא מברא
מיצמוץ- צימצום
בצרת- בציר
קלס – סלק -סקל
שרש- השריש
רוח- חור- חומר
קטר- כתר- קוטר – עטרה
השיג – הסיג

---

כמה ציטוטים מתוך אתר מומלץ

אחת הדרכים המעניינות ליצירת מילים חדשות בעברית נקראת "הלחם" או "הדבק"1. בשיטה זו יוצרים מילה חדשה על ידי חיבור יחד של שתי מילים קיימות, לעיתים תוך שינוי קל בצורת המילים. שיטה זו אופיינית במיוחד לשפות הבנויות בשיטת הקידומות והסיומות, כמו האנגלית, אך גם בעברית מוצאים מילים כאלה, בעיקר מילות יחס ומילות קישור. כך למשל, מוצאים בתנ"ך: איפה: אֵי + פֹּה (כאן)2; בלימה: בלי + מה; בליעל: בלי + יַעַל; בִּלְעֲדֵי: בַּל + עַד,עֲדֵי; כַּאֲשֶׁר: כ + אשר; לולא: לו + לא; למדי: לְ + מַה + דַּי; שִׁלְשׁוֹם: שלוש + יום ובלשון חז"ל: אפילו: אף + אילו; היכן: הֵי (אי) + כאן; כֵּיצַד: כְּאֵי + צַד ובארמית: אשתקד: שתא + קדמייתא (שנה קודמת); מִסְּתָמָא: מן + סתמא (מן הסתם, בדרך כלל) רוב המילים שנוצרו בדרך של הלחם בתקופות הקדומות של העברית היו מיליות (מילות יחס, מילות שאלה וכד'), ולרוב הן לא היוו חלק ממערכת השורשים והמשקלים של השפה. בתקופה המודרנית, לעומת זאת, נהגו בתקופה מסויימת להמציא הלחמים גם עבור שמות עצם. נוהג זו התגלה בדיעבד כבעייתי – הלחמים כאלה אינם משתלבים טוב בשפה: ההגייה שלהם אינה טבעית; לא ברור איך צריכות להיראות צורות הנקבה, הרבים והסמיכות שלהם וקשה לגזור מהם פעלים. אפשר לראות דוגמה לבעייתיות הזאת במילה רכבל (חיבור של רכבת + כבל): ההגייה שלה אינה טבעית (רַכֶּבֶל, כמו רכבת, אך בניגוד למשקל המקובל של מילים משורשים מרובעים בעברית כגון עכבר); צורת הרבים המפתיעה שלה היא רַכַּבְלִים (כמו פילגשים), וכן הלאה. עקב הזרות של שיטת ההלחמים למבנה הטבעי של העברית, מתנגדת היום האקדמיה לחידוש מילים בצורה של הלחמים, ומעדיפה לחדש מילים בשיטה הטבעית של שורשים ומשקלים. הנה כמה מן ההלחמים שנוצרו בעברית המודרנית: הערות רבים המקור המילה וגם: קטנוע אופנועים אופן + נוע אופנוע אל + חוט אלחוט ברווזים בר + אווז ברווז (חידוש של ביאליק) גחליליות גחלת + לילה גחלילית דחפורים דוחף + חופר דחפור דג הדיו (נוּן הוא דג בארמית) דיונונים דיו + נון דיוֹנוּן בניקוד: זַרְקוֹר זרקורים זורק + אור זרקור חיידקים חי + דק חיידק כינוי לשיר מחורז בן חמש שורות חמשירים חמש + שיר חמשיר חרסינות חרס + סין חרסינה כדורי רגל כדור + רגל כדורגל כדורי סל כדור + סל כדורסל בניקוד: לַהַבְיוֹר להביורים להבה + יורה להביור מגדלורים מגדל + אור מגדלור מַדְחֻמִּים מד + חום מדחום מדחנים מד + חניה מדחן מִדְרְחוֹבִים מדרכה + רחוב מִדְרְחוֹב צורת הרבים המקובלת: מחזות זמר מַחֲזִמְרִים מחזה + זמר מחזמר טווח הצלילים שניתן לשיר או לנגן בכלי מסויים מנעדים מן + עד מנעד ערסלים ערשׂ + סל ערסל גם באנגלית זהו הלחם: smog = smoke + fog ערפל + פיח עַרְפִּיחַ פסקולים פס + קול פסקול קולנועים קול + נוע קולנוע בניקוד: קַרְנַפִּים קרנפים קרן + אף קרנף בניקוד: רַכֶּבֶל רַכַּבְלִים (רַכַּבְלֵי־) רַכֶּבֶת + כֶּבֶל רכבל רמזורים רמז + אור רמזור רמקולים רם + קול רמקול רשמקולים רשם + קול רשמקול שלדגים שולה + דג שלדג שומר + טף שמרטף שפמנונים שפם + נון שפמנון (כך ולא "תַּמְנון") תְּמָנוּנִים תמניא (8) + נון תְּמָנון (לקריאת התקליטור משתמשים באור לייזר) תקליטורים תקליט + אור תקליטור הלחמים רבים משמשים גם כשמות מסחריים: ביסלי, פלאפון, פלדלת, פריגורט, קרמבו, שוקולית (שוקו+עלית), תפוזינה ועוד. גם באינטרנט ובמסרונים (הודעות SMS) נפוצים מיני "הלחמים" לא תקניים, כגון: בצפר (בית ספר), בכולופן (בכל אופן), לוידת (לא יודעת) ועוד. מאמר של רוני הפנר.________________

אחת השיטות שבה נוצרות מילים חדשות בעברית היא שינויים שקורים באותיות המילה: הוספת אותיות, השמטת אותיות, התחלפות אותיות או שׂיכול אותיות (החלפה בין שתי אותיות סמוכים במילה).

ראשית, נשים לב כי העיצורים מתחלקים לחמש מחלקות על פי הגייתם:

• גרוניים – א, ה, ח, ע
• חִכִּיים (מלשון חך) – ג, י, כ, ק
• לְשׁוֹנִיים – ד, ט, ל, נ, ת
• שְּׂפָתִיים – ב, ו, מ, פ
• שִׁנִּיים (מלשון שיניים) – ז, ס, צ, ר, ש

חלוקת משנה נוספת של העיצורים היא לגרוניים־חטופים (כק"ר), שרוקים (זסצ"ש), שטופים (למנ"ר) ומוצקים (בד"ט כפק"ת). הלמ"ד בהיותה קרובה מאד באופן ההגיה אל הרי"ש יש לה גם לפעמים תכונות של עיצור גרוני (חטוף).

התחלפות אותיות

עיצורים מאותה מחלקה

• גרוניים (אהח"ע): אכל-התעכל, ◄גמא-גמע, רבה (פרו ורבו)- הרביע, פרא-פרוע, בְּפֶתַע-פִּתְאֹם, מתעב-מְתָאֵב אָנֹכִי אֶת-גְּאוֹן יַעֲקֹב, חָרְבוּ הַמַּיִם-בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה, זרח-זרע (אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק).
• חיכיים (גיכ"ק): סגר-סכר, זגוגית-זכוכית, כפל-קפל, כובע-מגבעת-קובע, כיפח-קיפח, קשט-תכשיט.
• לשוניים (דטלנ"ת): בֶּדֶק-ביתק, גדע-קטע, מת-מט (לנפול)-מוטט, ציטוט-ציתות, תופף-הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה.
• שפתיים (בומ"פ): בקע-פקע, נושבת-נושפת, עבש-מעופש, עִבֵּת-עיוות, פרבר-פרוור, צרב-צרף, קצווי- לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי
• שיניים (זסצר"ש): הסתופף-הצטופף, זך-צח, זעק-צעק, מזער-מצער, מצא חן – נשא חן, עלז-עלס-עלץ, צחק-שׂחק (בת־שׂחוק), צרב-שׂרף, צרי (ריפוי)-לֹא-זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ, רוצץ-רסיסים.
  • חילופי ◄שין שמאלית וסמך.
  • חילופי שי"ן וצ' (ch): צ'ק-שיק, גלש-התגלץ' (בלשון הילדים).
• שטופים (למנ"ר): ◄גלעין-גרעין, גמל-גמר (ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי), גַּן נָעוּל-גַּל נָעוּל, לבלר (מ-library), מזלות-מזרות (הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ), מצא חן – נשא חן, מרגלית-מרגנית, נְבֻכַדְנֶאצַּר–נְבוּכַדְרֶאצַּר, נשל-נשר, סמל-סימן, רְעֵלָיָה-רַעַמְיָה, שרשרת-שלשלת.

עיצורים לשוניים וחיכיים

• גר-דר, גבשושית-גבשת-דבשת, פתח-◄פקח, צלה-קלה, שתה-השקה

עיצורים גרוניים וגרוניים־חטופים

• אנוכי-אנחנו, חסות-כסות, חשל-כשל, מחיר-מכר, לחך-לקק

עיצורים לשוניים ושרוקים

• (ס-ת) נסך-נתך, (טת-צ) נטר-נצר, פצח-פתח, (ש-ת) כתש-כתת, שלוש-תלתן

התחלפות עיצורים בין העברית לארמית

• ברזל (עברית)-פרזל (ארמית); וגם חילוף הפוך: פזר (עברית)-בדר (ארמית).
• קיץ-קיטנה, צל-מטללתא, מְטַלַלְתָּא (סוכה, מטילה צל)
• שלוש-תלתן; ארץ-הארקה.

שִׂיכּוּל אותיות

צמדי מילים בשיכול אותיות שיש להם משמעות דומה או זהה:

• בהלה-בלהה (חלום בלהות)
• זְוָעָה-זַעֲוָה
• חשל (נחשל)-חלש
• כבש-מִן-הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן-הָעִזִּים
• כופר-התפקר
• כיסוי-סכּי עיניים (שׂכּי עיניים)
• מלתעות-וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ
• נאקה-אנקה
• בְּנֵי-עַוְלָה – עַל-בְּנֵי עַלְוָה
• עיף-נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ
• וּלְשׁוֹן עִלְּגִים, תְּמַהֵר לְדַבֵּר צָחוֹת-כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה, וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת, יְדַבֵּר
• קהילה-להקה
• קטיגור-לקטרג
• שִׂמְלָה-שַׂלְמָה

הדף בהתהוות