חרף אחרי

יושבים לשתות קפה
במסעדה שעל המזח,
את מדברת יפה
עד שנמס הקרח
ואת אשה שפגשתי
בעיר זרה, לילה אחד מאוחר
כיוונתי את הגיטרה לפי
פעמוני הכנסיה בככר.

גשם יורד במרזבים,
נפתחו ארובות השמיים,
עשן עולה מן הבתים
חורף

חורף אחרי ואני
עדיין חושב עלייך,
גשם יורד במרזבים,
עולות מן השמיים פנייך.

וחשבנו שזה לא הכל
ואנו טסים לירח,
יושבים לשתות את הקפה
במסעדה על הר קרח
ואת אסטרונאוטית ואני משורר,
לומד לעוף בלי כנפיים
ובדיוק כשאני מתחיל להמריא
את מקפלת את הכנפיים.

בקיימברידג' בהרווארד בככר,
את ואני על אופניים,
בדידות היתה קלה יותר,
בשניים.

חורף אחרי…

ודיברת אלי כמו מים
ואחר כך כמו ערפל
הרגשתי איך הזמן
בין שנינו מזדחל
וכשבמקום הרבה הסברים אז
התחלנו אלייך למהר
את אומרת שלא שאלת
אם אתה יכול להישאר

חורף אחרי…