מִתְקָרֵב אֶל מַעֲרָב הָעִיר מֵהוֹפָעָה רְחוֹקָה
מוֹנִיק נוֹהֶגֶת, מְגַלְגֶלֶת סִיגָרִיָּה וְשִּׂיחָה
בַּסִּבּוּבִים אֲנִי אוֹמֵר לָה: צָרִיךְ לְהִזָּהֵר
וְהַכְּבִיש מַמְרִיא לָאֹפֶק, לַשָּׁמַיִם הוּא מִתְחַבֵּר

לְמַטָה מִשְּׂמאֹל הַעֲנָנִים אֶת לִיפְתָא מְכַסִּים
מַבִּיט לְפָנִים, אֶל תּוֹךְ עָנָן אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים
תִּרְאֶה, הִיא אוֹמֶרֶת, כּוֹכָב אֶחַד נִשְׁאָר בְּטָעוּת
עִזְבִי, אֲנִי אוֹמֵר לָה, אֵין לְזֶה שׁוּם מַשְׁמָעוּת

בִירוּשָׁלַיִם הַשָּמַיִם נְמוּכִים יוֹתֵר
בּירוּשֶׁלִיִם אֲפִילוּ שֶׁקֶט מְדַבֵּר
וְאֵין בֵּינֵנוּ אַף אֶחַד
שֶׁיּוּכַל לוֹמַר אֶת מַה שֵהוּא אוֹמֵר

מַחֲסוֹם. אֶת הַמְּכוֹנִית עוֹצֶרֶת צְלָלִית שֶׁל  שוֹטֵר
הָעֲנָנִים עוֹשִׂים פֹּה עַבֵרוֹת תְּנוּעָה, אֲנִי אוֹמֵר
קוּרְאִים לוֹ רַחֲמִים: בְּלִי נְיָרוֹת  אַּתָּה לֹא עוֹבֵר
כֵֹן, עֶבֶד כִּי יִמְלֹך לֹא בְּקָלוּת יְוָתֵר

כִּי כָּאן הָאֱלֹהִים צָרִיך פָּחוֹת לְהִתְכּוֹפֵף
לָכֵן כָּל הַדָּתוֹת צְרִיכוֹת דַוְקָא פה לְהִּצְטוֹפֵף
אוֹתוֹ מִפְעָל מְיַצֵּר אֶת הַכַּאפִיָּה וְהַטָּלִית
לֶאֱלֹהִים זֹאת שִׂיחָה מְקוֹמִית
וְהָעִיר הַזֹּאת יוֹשֶבֶת עִל חָבִית שֶׁל דִּיָנָמִיט
בִֹירושלים השמיים נמוכים יותר...

אָז אֵת עַצְמִי אֲנִי מוֹלִיךְ בֵּין הַשְּמָשׁוֹת הַכְּתֻמּוֹת
רוֹאֶה מַה שֵׁאֶפְשָר לִרְאוֹת רַק בְּעֵינַיִים עֲצוּמוֹת
רוֹצִים פֹּה לֵהָנות מִטּוּבָם שֶׁל שְׁנֵי הָעוֹלּמוֹת
וְחוֹלְמִים עַל מִלְחָמָה וְנִלְחָמִים בַחֲלוֹמוֹת

חוֹזֵר מִשְּׂדֶה הַתּעוּפָה וְרַעַש הַמְּטוֹסִים
עַל תֹּרֶן מִגְדְלֵי הַעִיר הַעֲנָנִים כְּמוֹ מִפְרָשִׂים
וְרַחֲמִים עֲדַיִין אֶת שַעֲרֵי הָעִיר שׁוֹמֵר
עַכְשָיו מוֹנִיק נוֹסַעַת, אֲבָל אֲנִי אֶשָּאֵר

בִּירוּשָלַיִם הַשָּמַיִם נְמוּכִים יוֹתֵר
בִּיְרוּשָׁלַיִם אֲפִילוּ שֶקֶט מְדַבֵּר
ואין ביננו אף אחד שיוכל לאמר את מה שהשקט פה אומר.

מתוך האלבום בירושלים השמים נמוכים יותר, אבנר שטראוס