רגטיים בלוז הדלקתי סיגריה אחרונה ופתאוםראיתי את עצמי מביט בי מן הקיר.יחד, חמש שנים ביחדהורדתי התמונה, ששום דבר לא יזכיר.עוזב עם מזוודה כבדהולב קל את העיר. לאן זה? שאל אז השכן,שיושב שם עם פיג’מה במרפסת ממול.שתקתי, חייכתי,במקום לכתוב פתקה, ליטפתי את החתול.לחופש אמיתיאין דגל ואין לו שום גבול. לחופש אמיתי,לחופש אמיתי,לחופש אמיתיאין דגל ואין לו שום גבול.
🙂 🙂