הָאַהֲבָה אִמּוּם בַּנֶּפֶשׁ
הָאַהֲבָה אִמּוּם בַּנֶּפֶשׁ
כַּף הַנַּעֲלַיִם הַיְּשָׁנָה וְהַטּוֹבָה
הָאַהֲבָה
הַזֹּאת הִיא כְּמוֹ אִמּוּם בַּנֶּפֶשׁ
אִי מוּם.
סִינְדֵרֶלָה
מִדָּה
שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה
אֲבָל הָהֶרְגֵּל
לֹא נִכְנָס.
כל כך כל כך נהדר…..בהצלחה הערב…
1996- במסגרת לימודי האמנות יצרתי עבודת פיסול קטנת מימדים, קראתי לה…"מפרשים של לנדוד, עוגנים של להישאר" . 2012 – אני בצומת דרכים בחיי,מחפשת את המפרש הנכון, בודקת אפשרות לעוגן זמני (או פשוט להרים עוגן חלוד ממקומו)…והנה במקרה- השיר הזה, עם המשפט שלא רק אני (ה)מצאתי, מסתבר…ועם לחן נעים , כמו ספינה קטנה שנעה במקומה לפני יציאה למסע. תודה! (אם אמצא את צילום הפסל הקטן-אשמח לשלוח).
הרמוניה נפלאה של מילים, לחן, הרכב מוזיקלי והפקה. ניגשת להקשיב לו שוב 🙂