א ה ב ת י ... ❤♫❤♫❤.•*¨`*•..¸☼ ¸.•*¨`*•.♫❤♫❤♫❤.

מתעניין מאוד באודות להקת הביסקוויטים .
אשמח אם ניתנת האופציה לקבל תמונות ואף חומרים להאזנה .
ובכלל לכל חומר על הלהקה .
המון תודה מראש.
oreltamkina@walla.com

יופי של אתר, קל להתמצאות והכי חשוב כשאתה מוצא את התוכן הוא כיף.
כיף לטייל באתר

מגניב יפה מעניין

רציתי לחלוק אתך את פרי עמלנו אשר יצא סוף סוף בתחילת 2011 באירופה בעיקר.
לקח לנו 10 שנים לסגור מעגל ולהוציא אותו לאור אחרי הרבה שינויים ותהפוכות.

שם טוב לוי מנגן בחליל לאורך כל האלבום.
מקווה שתהנה – שבת שלום.

אביב.

להקת סנהדרין.

היי אבנר

אתה איש מדהים מצחיק ויצירתי עלה והצלח!!
אמר מוסקאי חכם אם תואהב את המוסיקה היא תחזיר לך אהבה:-)

קונים טבעות אירוסין רק בתכשיטי סמל.

מהלוטש לצרכן בשיווק ישיר מהבורסה ליהלומים בר"ג.
טבעות אירוסין

ליאורה תודה, אוף בדיבור אין לי טעויות קתיב, נכנסתי לספר אורחים שלי הכrיכה היתה רכה :-)
רואה שאין כאן מקום לכתוב תגובות כמו בשאר העמודים ,
אז קודם כל תודה לשפע האורחים המוכרים יותר ופחות הרבה אהבה .
ולגבי הסיפור קראתי שוב
זה היה בנו רפאל לדעתי :-)
נדסקס בהזדמנות
ת ו ד ה
Y החשבון נהיה מסובך כאן
19 + 19

כשהייתי סטודנטית (לפני המון שנים) עבדתי כסלקטורית בשדה התעופה. בשל העובדה שאני מסוגלת לנהל שיחה בסיסית בגרמנית (הסבתא שניסתה להתעקש אתנו) שלחו אותי לעיתים קרובות לעבוד על טיסות לגרמניה או אוסטריה

בוקר אחד ניגש אלי נוסע מבוגר מאד (לפחות כך הוא נראה לבת בעשרים)שנראה לי ולעומד לצידי דומה מאד למרטין בובר. שנינו הסתכלנו אחד על השני לוודא שאנחנו לא הוזים. פתחתי את הדרכון ומול עיני מופיע השם בובר. כנראה שהחוורתי קלות כי האיש מייד אמר " אני האח הצעיר" אולי זה היה האחין אני לא זוכרת

בכל מקרה למקרא הראיון איתך בעיתון חשבתי לעצמי שהדור הנוכחי לא רק שלא יזהה את בובר מתמונות גם דמויות היסטוריות קרובות יותר הוא לא מזהה

אבנר קראתי את הכתבה והתכוונתי לספר לך סיפור קצר
בהיותי סטודנטים כמו רבים אחרים עבדתי כסלקטורית בשדה התעופה. אחת הסבתות שלי דיברה איתנו גרמנית והגרמנית המקרטעת שלי הספיקה כדי לשים אותי באפן כמעט קבוע על טיסות לגרמניה. יום אחד בעודי עומדת עם סלקטור אחר שהיה גם חבר קרוב ראינו את מרטין בובר מתקרב אלינו. הבטנו זה בזו, אני הייתי בת עשרים וידידי כבר בוגר בן 23 ודי נבהלנו לראות אדם שהיה לנו ברור שהוא כבר לא איתנו (ברוחו היה גם היה ובכל זאת). הוא ניגש אלי מושיט לי את דרכונו, ידידי כמובן מציץ מעבר לכתף. אני פותחת ולמול עיני מתנוסס השם בובר. שנינו כנראה החוורנו קשות. יכול להיות שאפילו הייתה לי סחרחורת. האיש החביב הזה חייך ואמר לנו בגרמנית "אני רפאל האח הצעיר". כשקראתי את הראיון איתך תהיתי כמה אנשים צעירים ידעו היום לזהות את בובר על פי תמונה, ידעו מיהו ואיך הפכנו למדינה שבעבור בני נער רבים ארלוזורוב, בן גוריון, טשרנחובסקי ברנר עם שמות של רחובות ובתי ספר. וחוץ מזה תרגילי החשבון שאתה מציב לנו הופכים קשים יותר מפעם לפעם